חודש עברי
ההגדרה ״חודש עברי״ מופיעה בתשבצים ובתשחצים, ולעיתים יכולים להתאים לה כמה פתרונות שונים. בעמוד זה ריכזנו את האפשרויות לפי מספר האותיות ומספר המילים, כדי שיהיה קל להתאים את הפתרון למספר המשבצות בתשבץ.
מחפשים פתרון להגדרה נוספת? השתמשו בחלון החיפוש שבתחתית העמוד כדי למצוא אותה במהירות.
פתרונות אפשריים
מידע על ההגדרה
הלוח העברי בנוי מחודשים ירחיים, ולכן אורכו של חודש הוא 29 או 30 ימים. שמות החודשים הנהוגים כיום הם תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב ואלול. בשנה מעוברת נוסף חודש, ואדר מתחלק לאדר א׳ ולאדר ב׳. כך מצליח הלוח העברי לשמור על התאמה בין חודשי הירח לעונות השנה, ובעיקר להבטיח שחג הפסח יחול תמיד באביב.
מרבית שמות החודשים הנהוגים כיום מקורם בשמות בבליים שאומצו בתקופת גלות בבל ושיבת ציון. במקרא מופיעים גם שמות קדומים אחרים לחודשים, ובהם אביב, זיו, איתנים ובול. לצד השמות עצמם קיימים הבדלי כתיב שיכולים להיות משמעותיים במיוחד כאשר מחפשים מילה באורך מסוים. האקדמיה ללשון העברית ממליצה בכתיב המלא על הצורות סיוון, חשוון ומרחשוון, אך הצורות החסרות סיון, חשון ומרחשון מוכרות היטב מטקסטים עבריים ויכולות להופיע גם בחידות.
לחודשים העבריים קשורים חגי ישראל ומועדים רבים: ראש השנה ויום הכיפורים חלים בתשרי, חנוכה מתחיל בכסלו, פורים חל באדר, פסח בניסן ושבועות בסיוון. משום שהלוח העברי אינו זהה ללוח הגרגוריאני, התאריך הלועזי של החגים משתנה משנה לשנה אף שהתאריך העברי שלהם נשאר קבוע.