תשבצים בגיל מבוגר: למה הם תחביב מצוין לגיל השלישי?
יש תחביבים שקשה יותר להמשיך איתם ככל שמתבגרים. אחרים דווקא מקבלים ערך חדש. תשבצים שייכים לקבוצה השנייה. אפשר לפתור אותם כמעט בכל מקום, לבחור את רמת הקושי שמתאימה לנו, לעצור ולחזור מאוחר יותר, ובעיקר להמשיך להשתפר בהם גם אחרי עשרות שנים.
אולי זו אחת הסיבות שהם נשארים תחביב אהוב כל כך בגיל מבוגר. הם מספקים אתגר בלי לדרוש תחרות, סקרנות בלי צורך ללמוד במסגרת מסודרת, ורגע קטן של סיפוק בכל פעם שהגדרה עקשנית סוף סוף מסתדרת.
נהוג לדבר על תשבצים בעיקר בהקשר של זיכרון ו״אימון המוח״. יש לכך בסיס מסוים, אבל זו תמונה חלקית. בגיל מבוגר יש ערך גם לעצם העובדה שיש פעילות שנהנים לחזור אליה, שממשיכה לעורר עניין ומחשבה ושאפשר להתאים אותה לקצב האישי. תפיסות מודרניות של הזדקנות בריאה מדגישות לא רק מניעת מחלות, אלא גם את היכולת להמשיך לעשות דברים בעלי ערך ומשמעות עבורנו ככל שאנחנו מתבגרים.
תחביב שלא צריך להיות בו צעירים או מהירים
אחד הדברים היפים בתשבצים הוא שאין גיל שבו ״מאוחר מדי״ להיות טובים בהם.
למעשה, ניסיון חיים יכול להיות יתרון משמעותי. מי שקרא הרבה, צבר אוצר מילים, הכיר מקומות, אנשים, ספרים, מוזיקה ואירועים לאורך השנים מגיע לתשבץ עם מאגר גדול של ידע שאפשר לשלוף ממנו.
אבל גם המהירות אינה העיקר.
אפשר לפתור תשחץ בעשר דקות ואפשר להשאיר אותו על השולחן ולחזור אליו לאורך כל היום. אין צורך לעמוד בקצב של מישהו אחר, ואין שום משמעות לכך שהיום לקח לכם יותר זמן מאשר אתמול.
זה חשוב במיוחד משום שתחביב טוב צריך להתאים לאדם ולא להפך.
אם תשבץ קשה מדי הופך מתסכל, אפשר לבחור אחד קל יותר. אם תשבץ רגיל כבר נפתר כמעט אוטומטית, אפשר לנסות משהו מאתגר יותר. אפשר לפתור תשחצים, תשבצים רגילים או תשבצי היגיון, ואפשר גם פשוט להישאר עם הסוג שאוהבים.
כך האתגר יכול להשתנות יחד איתנו.
הגישה הזאת שונה מגישות של ״אימון קוגנטיבי שצריך לבצע מדי יום. עם תשחצים אין צורך למדוד זמן, לספור כמה הגדרות פתרנו או להרגיש שנכשלנו אם יום אחד לא פתחנו תשבץ. קודם כול מדובר בתחביב.
והעובדה שהוא גם דורש מאיתנו לחשוב היא יתרון נוסף.
להמשיך לפגוש דברים שלא ידענו
תשבץ טוב מזכיר לנו עד כמה הרבה עדיין אפשר ללמוד מדברים קטנים.
הגדרה אחת שולחת אותנו לשם של נהר באזור בעולם שבכלל לא הכרנו. אחרת מגלה מילה עברית שכמעט אינה בשימוש. פתאום מופיעים סופר, צמח, מושג מהתנ״ך או מדינה קטנה ששמענו עליה אבל מעולם לא ידענו עליה הרבה.
לא צריך לזכור כל דבר כזה אחר כך. עצם המפגש הוא חלק מהעניין.
למידה בגיל מבוגר אינה חייבת להיות קורס, ספר עיון או ניסיון לרכוש מיומנות גדולה וחדשה. היא יכולה להתרחש גם במנות קטנות מאוד. מילה אחת היום, שם חדש מחר, ושאלה שגורמת לנו לבדוק משהו שלא ידענו.
ארגון הזיקנה הלאומי האמריקאי מציין פעילויות מעוררות מחשבה, משחקים ולמידה של דברים חדשים בין הפעילויות שנחקרות בהקשר של בריאות קוגניטיבית בגיל השלישי, אף שהמחקר עדיין אינו מאפשר לקבוע שפעילות מסוימת אחת היא הפתרון לשמירה על היכולות הקוגניטיביות.
אבל גם בלי להפוך את זה לטענה רפואית, יש כאן יתרון פשוט יותר.
סקרנות נותנת לתחביב חיים ארוכים.
מי שפותר רק כדי למלא את המשבצות יכול ליהנות מאוד. מי שעוצר מדי פעם ושואל ״רגע, מה המילה הזאת בכלל אומרת?״ מקבל מהתשבץ עוד שכבה של עניין.
לכן גם חיפוש פתרון אינו בהכרח קיצור דרך שמקלקל את החוויה. אם לא הכרתם את התשובה, אפשר למצוא אותה, להבין אותה ולהמשיך. לפעמים דווקא ההגדרה שלא הצלחנו לפתור היא הדבר המעניין ביותר שנתקלנו בו באותו תשבץ.
יש ערך גם לשגרה הקטנה
לא כל דבר בעל ערך בגיל מבוגר צריך להיות פרויקט גדול.
לפעמים דווקא הפעילויות הקטנות שחוזרות בתוך היום הן אלה שאנחנו מחכים להן. הקפה של הבוקר, העיתון, הליכה קבועה, שיחה עם חבר או התשחץ שיושב ליד הכורסה.
תשבצים משתלבים היטב בשגרה כזאת משום שהם דורשים מעט מאוד הכנה. אין צורך לצאת מהבית, לקבוע שעה או להקדיש זמן מוגדר. אפשר לפתור שתי הגדרות ולהמשיך אחר כך, או להיסחף לשעה שלמה בלי שתכננו.
כמובן, תשבץ אינו תחליף לפעילות גופנית, למפגש עם אנשים או לעיסוקים אחרים. דווקא המחקר על הזדקנות בריאה מדגיש תמונה רחבה הכוללת פעילות גופנית, קשרים חברתיים, תחומי עניין והמשך מעורבות בפעילויות שנהנים מהן.
לכן אולי עדיף לא לשאול אם תשבצים הם ״התחביב הטוב ביותר״ לגיל מבוגר. תחביבים שונים נותנים לנו דברים שונים, והשילוב ביניהם הוא בדרך כלל מעניין יותר.
תשבצים לא חייבים להיות פעילות של אדם אחד
התמונה הקלאסית היא של אדם שיושב לבדו עם עיפרון ותשבץ, אבל פתרון יכול להיות גם פעילות חברתית באופן מפתיע.
אפשר לפתור יחד עם בן או בת זוג. לשאול חבר על הגדרה שלא מצליחים לפצח. להתווכח בארוחת משפחה אם שם של שחקן מסוים מתאים למספר המשבצות. לפעמים אדם אחד זוכר את הספרות, אחר את המוזיקה ומישהו שלישי דווקא מצטיין בגאוגרפיה.
בפתרון משותף מתגלה יפה עד כמה הידע של כל אחד בנוי אחרת.
אפשר גם להפוך תשבץ לתירוץ לשיחה. הגדרה של זמר ישן מזכירה שיר. שם של עיר מחזיר לטיול שהיה לפני שנים. מושג מן העבר מעלה סיפור שאדם צעיר יותר סביב השולחן מעולם לא שמע.
ידוע הוא שקשרים חברתיים והשתתפות בפעילויות חברתיות משמעותיות הם חלק חשוב מאיכות החיים בגיל מבוגר, וגופים כמו ארגון הבריאות העולמי מדגישים את החשיבות של המשך השתתפות ומעורבות חברתית.
מי שאוהב לפתור לבד בהחלט לא צריך לשנות דבר. אבל לפעמים דווקא הגדרה שלא הצלחנו לפתור היא סיבה מצוינת להרים טלפון למישהו שכן עשוי לדעת.
לא צריך להפוך כל תחביב לטיפול
בשנים האחרונות קל מאוד להיתקל בהבטחות על פעילויות ש״שומרות על המוח צעיר״, ״מונעות דמנציה״ או ״עוצרות את הזדקנות המוח״.
תשבצים אינם תרופה, ואין צורך להציג אותם ככאלה. אבל ההתעקשות להוכיח שתשבצים ״בריאים״ עלולה לפספס משהו חשוב. תחביב לא צריך למנוע מחלה כדי להיות בעל ערך.
אם הוא נותן לכם משהו לצפות לו, דורש קצת מחשבה, ממשיך לעורר סקרנות, מלמד אתכם מדי פעם משהו חדש ואולי אפילו יוצר הזדמנות לשיחה עם אדם אחר, הוא כבר עושה לא מעט.
וזו אולי הסיבה הטובה ביותר להמשיך לפתור תשבצים גם בגיל מבוגר.
לא מפני שחייבים ״לאמן את המוח״ בכל בוקר, אלא מפני שנעים להמשיך להשתמש בו בדברים שאנחנו אוהבים.