יחידת נפח קדומה, מידת נפח קדומה
ההגדרה ״יחידת נפח קדומה, מידת נפח קדומה״ מופיעה בתשבצים ובתשחצים, ולעיתים יכולים להתאים לה כמה פתרונות שונים. בעמוד זה ריכזנו את האפשרויות לפי מספר האותיות ומספר המילים, כדי שיהיה קל להתאים את הפתרון למספר המשבצות בתשבץ.
מחפשים פתרון להגדרה נוספת? השתמשו בחלון החיפוש שבתחתית העמוד כדי למצוא אותה במהירות.
פתרונות אפשריים
מידע על ההגדרה
בעת העתיקה לא השתמשו בליטרים ובמיליליטרים כפי שנהוג כיום, אלא במערכות של מידות נפח שנועדו בעיקר למדידת תבואה, קמח, שמן, יין ומוצרים אחרים. במקרא ובספרות חז״ל מופיעות יחידות רבות, ובהן כור, לתך, איפה, סאה, הין, קב ולוג. חלקן שימשו בעיקר למוצרים יבשים וחלקן לנוזלים, אף שבתקופות מסוימות התקיימו ביניהן יחסים מספריים קבועים.
במערכת המידות המקובלת בספרות חז״ל, כור שווה לשלושים סאה ולתך לחצי כור. איפה ובת הן מידות גדולות השוות לשלוש סאים; סאה מתחלקת לשישה קבים, קב לארבעה לוגים ולוג לארבע רביעיות. גם עשרון הוא מידה מקראית חשובה ושווה לעשירית האיפה. המונח ״חומר״ משמש במקרא כמידת נפח גדולה ומזוהה עם הכור.
לצד היחידות האלה מופיעים במקורות גם שיעורי נפח המבוססים על עצמים ומזונות מוכרים, כגון כזית, כביצה, ככותבת וכגרוגרת. אלה אינם ״יחידות מדעיות״ במובן המודרני, אלא שיעורים ששימשו בעיקר בהלכה לקביעת כמויות הנוגעות לאכילה, שתייה ומצוות שונות. גם קומץ, פרס ורובע עשויים להופיע בהקשרים של מידות וכמויות.
הערך המדויק בליטרים של המידות הקדומות אינו תמיד מוסכם. החוקרים ופוסקי ההלכה מסתמכים על מקורות כתובים, יחסים בין היחידות, ממצאים ארכאולוגיים ושיטות חישוב שונות, ולכן אפשר למצוא הערכות שונות לנפח המעשי של סאה, קב או רביעית. היחסים המסורתיים בין היחידות, לעומת זאת, ברורים בדרך כלל יותר מן ההמרה שלהן ליחידות המטריות של ימינו.