יסוד רדיואקטיבי
ההגדרה ״יסוד רדיואקטיבי״ מופיעה בתשבצים ובתשחצים, ולעיתים יכולים להתאים לה כמה פתרונות שונים. בעמוד זה ריכזנו את האפשרויות לפי מספר האותיות ומספר המילים, כדי שיהיה קל להתאים את הפתרון למספר המשבצות בתשבץ.
פתרונות אפשריים
מידע על ההגדרה
יסוד רדיואקטיבי הוא יסוד שגרעיני האטומים שלו אינם יציבים ולכן הם עשויים להתפרק באופן ספונטני תוך פליטת קרינה. בתהליך ההתפרקות הגרעיני יכול להשתנות מבנה הגרעין, ולעיתים נוצר בעקבותיו יסוד אחר. קצב ההתפרקות מתואר באמצעות זמן מחצית החיים – הזמן הדרוש למחצית מכמות מסוימת של איזוטופ רדיואקטיבי להתפרק.
יש הבדלים עצומים בזמן מחצית החיים של חומרים רדיואקטיביים. יש איזוטופים שמתפרקים בתוך שברירי שנייה, ואחרים יכולים להתקיים במשך מיליוני ואף מיליארדי שנים. משום כך, העובדה שיסוד הוא רדיואקטיבי אינה אומרת בהכרח שהוא נעלם במהירות. אורניום ותוריום, למשל, רדיואקטיביים אך חלק מהאיזוטופים שלהם מאריכי חיים במידה שאפשר למצוא אותם באופן טבעי בסלעים ובמינרלים בכדור הארץ.
אחד הפתרונות המוכרים ביותר להגדרה הוא רדיום. זהו יסוד מתכתי רדיואקטיבי שסמלו Ra ומספרו האטומי 88. הרדיום התגלה בסוף המאה ה־19 במסגרת מחקריהם של מארי ופייר קירי בחומרים רדיואקטיביים. שמו נגזר ממילה לטינית הקשורה לקרן או לקרינה. בעבר נעשה ברדיום שימושים שונים, כולל ברפואה ובצבעים זוהרים, לפני שהסכנות הבריאותיות של חשיפה לקרינה היו מובנות במלואן.
אורניום הוא כנראה היסוד הרדיואקטיבי המוכר ביותר לציבור. זהו יסוד כבד שמספרו האטומי 92, והוא מצוי באופן טבעי בקרום כדור הארץ. לאורניום כמה איזוטופים, ובהם אורניום-238 ואורניום-235. האחרון מוכר במיוחד משום שהוא יכול לעבור ביקוע גרעיני ומשמש, בין היתר, כדלק בכורים גרעיניים.
פתרון קצר ונפוץ יחסית בתשחצים הוא רדון. בניגוד לרבים מהיסודות הרדיואקטיביים האחרים, רדון אינו מתכת אלא גז אציל. הוא נוצר באופן טבעי כחלק משרשרת ההתפרקות של אורניום ורדיום ועשוי להשתחרר מסלעים ומהקרקע. מכיוון שהוא גז חסר צבע וריח, הוא עלול להצטבר במקומות סגורים בלי שניתן יהיה להבחין בו באמצעות החושים.
יסוד מעניין נוסף הוא פולוניום, שנקרא על שם פולין, ארץ מולדתה של מארי קירי. גם הוא התגלה במסגרת מחקריה של קירי בסוף המאה ה־19. פולוניום הוא יסוד רדיואקטיבי מאוד, וכל האיזוטופים המוכרים שלו אינם יציבים.
טכנטיום ופרומתיום יוצאי דופן בטבלה המחזורית. הם נמצאים בין יסודות קלים יותר שיש להם בדרך כלל לפחות איזוטופ יציב, אך לשני היסודות האלה אין אף איזוטופ יציב. טכנטיום היה גם היסוד הראשון שיוצר באופן מלאכותי לפני שהוכח כי הוא קיים בכמויות זעירות בטבע. אחד מאיזוטופי הטכנטיום משמש ברפואה גרעינית לצורכי הדמיה.
רבים מהפתרונות הארוכים יותר להגדרה הם יסודות כבדים שנוצרו באופן מלאכותי במעבדות, ובהם פרמיום, מנדלביום, נובליום, איינשטייניום וקליפורניום. חלק משמותיהם מנציחים מדענים חשובים: איינשטייניום נקרא על שם אלברט איינשטיין, פרמיום על שם אנריקו פרמי ומנדלביום על שם דמיטרי מנדלייב, מפתח הטבלה המחזורית.
ככל שעולים למספרים האטומיים הגבוהים ביותר בטבלה המחזורית, היסודות נעשים בדרך כלל בלתי יציבים יותר. יסודות על־כבדים כמו קופרניקיום, ניהוניום, מוסקוביום ואוגאנסון נוצרו במעבדות בכמויות זעירות ביותר, ולעיתים האטומים שנוצרים מתקיימים זמן קצר מאוד לפני שהם מתפרקים. למרות נדירותם, גם שמותיהם יכולים עקרונית להופיע כהגדרה או כפתרון בתשבצי ידע כללי.
מכיוון שההגדרה "יסוד רדיואקטיבי" יכולה להתאים למספר רב של יסודות, מספר האותיות הוא בדרך כלל הרמז החשוב ביותר. בארבע אותיות כדאי לחשוב על רדון או אסטט, בחמש אותיות על רדיום, בשש אותיות על פתרונות כמו אסטטין, תוריום, קוריום או פרמיום, ובשבע אותיות על אורניום, טכנטיום, ברקליום או נובליום. האותיות המצטלבות בתשחץ יסייעו לבחור בין האפשרויות.