מושב בשרון
ההגדרה ״מושב בשרון״ מופיעה בתשבצים ובתשחצים, ולעיתים יכולים להתאים לה כמה פתרונות שונים. בעמוד זה ריכזנו את האפשרויות לפי מספר האותיות ומספר המילים, כדי שיהיה קל להתאים את הפתרון למספר המשבצות בתשבץ.
מחפשים פתרון להגדרה נוספת? השתמשו בחלון החיפוש שבתחתית העמוד כדי למצוא אותה במהירות.
פתרונות אפשריים
מידע על ההגדרה
השרון היה אחד האזורים שבהם התפתחה ההתיישבות המושבית בהיקף גדול במיוחד. מן השרון הדרומי ועד עמק חפר פזורים עשרות מושבים, שחלקם נוסדו עוד בתקופת המנדט ואחרים הוקמו בשנים הראשונות לאחר קום המדינה. האדמות הפוריות, הקרבה למרכזי האוכלוסייה ומזג האוויר המתאים לחקלאות הפכו את האזור למוקד של פרדסים, מטעים, לולים, גידולי ירקות ופרחים.
כמה מהמושבים הוותיקים מספרים היטב את סיפורה של ההתיישבות בשרון. עין ורד וחרות נוסדו ב־1930, כפר הס ב־1933, וכפר ויתקין הוקם בראשית שנות השלושים והיה לאחד המושבים הבולטים בעמק חפר. לאחר הקמת המדינה נוספו מושבים רבים שאוכלסו בידי עולים מארצות שונות. ינוב, למשל, נוסד בידי עולים מתוניסיה, אחיטוב בידי עולים מעיראק ומפרס, וחניאל בידי עולים מרומניה. כך הפך המרחב הכפרי של השרון גם לפסיפס של קהילות בעלות מקורות שונים.
המושב נבדל מן הקיבוץ בכך שהמשק המשפחתי נמצא בדרך כלל באחריותה של כל משפחה, אף שהיישוב נשען היסטורית על מסגרות של שיתוף ועזרה הדדית, למשל בשיווק תוצרת, ברכישת ציוד ובשירותים קהילתיים. במושבי השרון אפשר עדיין לראות את המבנה הזה בשטח: בתי מגורים ומשקים חקלאיים לצד מרכז היישוב, מבני ציבור ושטחים משותפים.
כיום אופיים של רבים מן המושבים השתנה. החקלאות עדיין קיימת בחלקם, אך הקרבה לנתניה, כפר סבא, הרצליה וערי המרכז הפכה את השרון גם לאזור מגורים מבוקש מאוד. משקים חקלאיים ותיקים נמצאים לעיתים בסמוך לשכונות חדשות, כבישים ומרכזי מסחר. דווקא השילוב הזה בין העבר החקלאי לבין המציאות העירונית המתפתחת הוא אחד המאפיינים הבולטים של השרון המודרני.