צמח מדברי, שיח מדברי
ההגדרה ״צמח מדברי, שיח מדברי״ מופיעה בתשבצים ובתשחצים, ולעיתים יכולים להתאים לה כמה פתרונות שונים. בעמוד זה ריכזנו את האפשרויות לפי מספר האותיות ומספר המילים, כדי שיהיה קל להתאים את הפתרון למספר המשבצות בתשבץ.
פתרונות אפשריים
מידע על ההגדרה
צמח מדברי הוא צמח המותאם לחיים בסביבה שבה המים מועטים ולא סדירים, הטמפרטורות עשויות להיות קיצוניות ותנאי הקרקע לעיתים מלוחים או דלים בחומרי הזנה. במדבר אין בהכרח מעט מיני צמחים, אלא צמחייה שהתפתחה להתמודד עם תנאים שונים מאוד מאלה של אזורים גשומים יותר. לכן ההגדרות "צמח מדברי" ו"שיח מדברי" יכולות להתאים למספר רב של פתרונות בתשחצים.
אחד האתגרים המרכזיים של צמחי המדבר הוא כמובן מחסור במים. צמחים שונים פיתחו דרכים שונות להתמודד איתו. יש צמחים בעלי מערכת שורשים עמוקה המסוגלת להגיע למים שנמצאים בשכבות קרקע נמוכות, ואחרים פורשים מערכת שורשים רחבה ורדודה שקולטת במהירות מי גשם ושיטפונות. לצמחים מסוימים יש עלים קטנים או בשרניים, ואחרים משירים חלק מהעלים או הענפים בתקופות שחונות כדי לצמצם את איבוד המים.
אחד השיחים המזוהים ביותר עם הנגב הוא רותם המדבר. הרותם יכול לגדול בערוצי נחלים, בחולות ובאזורים צחיחים מאוד. רוב השנה הוא נראה כמעט חסר עלים, והגבעולים הירוקים שלו משתתפים בתהליך הפוטוסינתזה. בצורה זו הוא מצמצם את שטח העלים שדרכו עלולים מים להתאדות. בחורף ובאביב מופיעים עליו פרחים לבנים ולעיתים ורדרדים, והוא הופך לאחד הצמחים הבולטים בנוף המדברי.
זוגן השיח הוא עוד צמח אופייני מאוד למדבר, ובמיוחד לאזורים הסלעיים של הנגב ומדבר יהודה. עליו קטנים ובשרניים ומסייעים לו להתמודד עם מחסור במים ועם מליחות. בשנים שחונות במיוחד חלקים מהצמח יכולים להתייבש, בעוד חלקים אחרים ממשיכים להתקיים ומתחדשים כאשר התנאים משתפרים. בשל תפוצתו הרחבה הוא אחד הצמחים המזוהים ביותר עם נוף המדבר בישראל.
גם יפרוק הוא פתרון מוכר מאוד בתשחצים. יפרוק המדבר הוא בן־שיח הגדל באזורים צחיחים ומליחים ונפוץ בנגב, בערבה ובמדבר יהודה. במקום עלים גדולים יש לו גבעולים ירוקים ופרוקים למקטעים, ומכאן גם שמו. מבנה זה מסייע לצמצם את איבוד המים ומתאים היטב לחיים בתנאי המדבר.
מלוח הוא שם של סוג הכולל שיחים ובני־שיח שרבים מהם מסוגלים לגדול בקרקעות מלוחות. אחד המינים הבולטים בישראל הוא מלוח קיפח, הנפוץ בערוצים ובבתי גידול מדבריים. לצמח עלים בגוון ירוק־אפרפר, והוא מסוגל להתמודד עם ריכוזי מלח גבוהים יחסית בקרקע – תכונה חשובה באזורים צחיחים שבהם המלחים נוטים להצטבר.
פתרון מעניין במיוחד הוא יחנוק. בניגוד לרבים מצמחי המדבר האחרים, היחנוק הוא צמח טפיל. הוא אינו מסתמך רק על מערכת שורשים רגילה כדי להשיג מים וחומרי מזון, אלא מתחבר לשורשי צמחים אחרים ומקבל מהם את המשאבים הדרושים לו. מעל הקרקע הוא יכול ליצור תפרחת בשרנית ובולטת, ולעיתים קשה לנחש שמדובר בצמח טפיל הקשור לצמח אחר מתחת לפני הקרקע.
שיטה היא אחד העצים החשובים בנופי המדבר והערבה. בישראל גדלים כמה מיני שיטה באזורים הצחיחים, ובהם שיטה סלילנית. עצי השיטה מסוגלים להתקיים בתנאי יובש קשים ומספקים צל, מזון ומקום מחיה לבעלי חיים רבים. משום כך הם ממלאים תפקיד אקולוגי חשוב במיוחד במערכות המדבריות.
גם אשל מזוהה היטב עם אזורים צחיחים. מיני אשל מסוגלים להתמודד עם מליחות גבוהה, ולכן ניתן למצוא אותם בערוצי נחלים, מלחות ומקומות שבהם צמחים רבים אחרים מתקשים להתקיים. בחלק מהמינים קיימים מנגנונים המאפשרים להפריש עודפי מלח דרך העלים, והמלח עשוי אף להצטבר על פני הצמח.
צמח נוסף שמופיע לא מעט בתשחצים הוא לענה. כמה ממיני הלענה גדלים בבתי גידול יבשים ומדבריים. לצמח טעם וריח חזקים, ובמקורות העבריים המילה "לענה" הפכה גם לסמל של מרירות. לכן בתשחצים אפשר למצוא אותה לא רק תחת ההגדרה "צמח מדברי", אלא גם בהגדרות כמו "צמח מר", "משל למרירות" או "צמח מדברי ומשל למרירות".
כאשר מופיעה בתשחץ הגדרה כללית כמו "צמח מדברי" או "שיח מדברי", בדרך כלל אין דרך להגיע לפתרון אחד רק מתוך ההגדרה. בשלוש אותיות אפשר למצוא למשל אהל, אשל, אטד, הגה או צלף; בארבע אותיות אפשרויות נפוצות הן רותם, זוגן, מלוח, לענה או שיטה; ובחמש אותיות כדאי לבדוק בין היתר יפרוק, יחנוק, ימלוח, מלחית או נואית. מספר המשבצות והאותיות המצטלבות הם לכן הרמזים החשובים ביותר לבחירת הפתרון הנכון.