אבן חן, אבן חן יקרה, מאבני החן
ההגדרה ״אבן חן״ מופיעה בתשבצים ובתשחצים, ולעיתים יכולים להתאים לה כמה פתרונות שונים. בעמוד זה ריכזנו את האפשרויות לפי מספר האותיות ומספר המילים, כדי שיהיה קל להתאים את הפתרון למספר המשבצות בתשבץ.
מחפשים פתרון להגדרה נוספת? השתמשו בחלון החיפוש שבתחתית העמוד כדי למצוא אותה במהירות.
פתרונות אפשריים
מידע על ההגדרה
אבן חן היא חומר טבעי שנבחר לעיבוד ולשיבוץ בזכות יופיו, צבעו, הברק שלו, נדירותו או עמידותו. רבות מאבני החן הן מינרלים: יהלום הוא צורה גבישית של פחמן, אודם וספיר הם זנים של המינרל קורונדום, ואמרלד ואקוומרין הם זנים שונים של בריל. לעומת זאת, אופל אינו בעל מבנה גבישי רגיל, וחומרים כמו ענבר ופנינה נכללים בעולם אבני החן אף שאינם מינרלים במובן הגאולוגי המדויק.
צבעה של אבן חן יכול לנבוע מהרכבה הכימי או מכמויות זעירות של יסודות אחרים. אודם מקבל את צבעו האדום בעיקר מנוכחות כרום, ואותו מינרל בסיסי – קורונדום – נקרא ספיר כאשר הוא מופיע בצבעים אחרים. גם בריל מדגים היטב כיצד אותו מינרל יכול ליצור אבני חן שונות: ברקת או אמרלד היא בדרך כלל ירוקה, ואקוומרין נעה בין כחול בהיר לכחול-ירקרק.
אחת התכונות החשובות בהערכת אבני חן היא הקשיות. יהלום עומד בראש סולם מוס עם דרגת קשיות 10, בעוד שטלק נמצא בקצה השני של הסולם. עם זאת, קשיות אינה זהה לעמידות בפני שבירה: אבן יכולה להיות קשה מאוד לשריטה ובכל זאת להיסדק בעקבות מכה בכיוון מסוים. לכן בחירת אבן לתכשיט תלויה גם במבנה שלה, בעמידותה ובאופן שבו היא נחתכת ומשובצת.
חלק משמות אבני החן המופיעים בעברית עתיקים מאוד. בחושן הכהן הגדול שבספר שמות נמנות שתים עשרה אבנים ובהן אודם, פטדה, ברקת, נופך, ספיר, יהלום, לשם, שבו, אחלמה, תרשיש, שוהם וישפה. הזיהוי המדויק של כמה מן השמות המקראיים עם מינרלים מודרניים אינו ודאי, ולכן משמעותם ההיסטורית אינה תמיד זהה לשימוש המקובל באותם שמות כיום.