תבואה
ההגדרה ״תבואה״ מופיעה בתשבצים ובתשחצים, ולעיתים יכולים להתאים לה כמה פתרונות שונים. בעמוד זה ריכזנו את האפשרויות לפי מספר האותיות ומספר המילים, כדי שיהיה קל להתאים את הפתרון למספר המשבצות בתשבץ.
מחפשים פתרון להגדרה נוספת? השתמשו בחלון החיפוש שבתחתית העמוד כדי למצוא אותה במהירות.
פתרונות אפשריים
מידע על ההגדרה
תבואה היא שם כולל ליבול חקלאי של צמחי דגן, ובעיקר לגרעינים שנקצרו ונועדו למאכל או לעיבוד. חיטה ושעורה הן מן התבואות החשובות והעתיקות באזורנו, ולצדן נמנים בעולם גם שיפון, שיבולת שועל, אורז, תירס ודוחן. לאחר הקציר עוברת התבואה תהליכים של דישה והפרדת הגרגרים מן הקש והמוץ, ולאחר מכן אפשר לאחסן אותה באסם או בממגורה.
״דגן״ הוא המילה הקרובה ביותר לתבואה במשמעות החקלאית, אם כי דגן יכול לציין גם את קבוצת הצמחים עצמה. ״בר״ היא מילה מקראית וספרותית לתבואה או לגרעיני דגן, והיא מוכרת למשל מן הביטוי המקראי ״לשבור בר״, כלומר לקנות תבואה. ״יבול״ הוא מונח רחב יותר: הוא מתאר את התוצרת שמניבה חלקת אדמה או גידול חקלאי, ולכן יכול לכלול גם פירות, ירקות וגידולים אחרים ולא רק תבואה.
מונחים קרובים נוספים מתארים שלבים שונים במחזור החקלאי. ״קמה״ היא תבואה שעדיין עומדת בשדה לפני הקציר, ואילו ״גורן״ אינה התבואה עצמה אלא המקום שבו נהגו לדוש אותה. ההבחנות האלה נשמרו בעברית עוד מן המקרא ומשקפות את חשיבות גידולי הדגן בכלכלה החקלאית הקדומה.