מלחין גרמני
ההגדרה ״מלחין גרמני״ מופיעה בתשבצים ובתשחצים, ולעיתים יכולים להתאים לה כמה פתרונות שונים. בעמוד זה ריכזנו את האפשרויות לפי מספר האותיות ומספר המילים, כדי שיהיה קל להתאים את הפתרון למספר המשבצות בתשבץ.
מחפשים פתרון להגדרה נוספת? השתמשו בחלון החיפוש שבתחתית העמוד כדי למצוא אותה במהירות.
פתרונות אפשריים
מידע על ההגדרה
גרמניה תופסת מקום מרכזי במיוחד בתולדות המוזיקה הקלאסית. יוהאן סבסטיאן באך היה מגדולי מלחיני תקופת הבארוק, ויצירותיו למקלדת, לתזמורת, למקהלה ולעוגב ממשיכות להיות מבוצעות ברחבי העולם. גם גאורג פרידריך הנדל נולד בגרמניה, אף שרוב הקריירה שלו התנהלה באנגליה, וגאורג פיליפ טלמן היה מן המלחינים הפוריים והבולטים של תקופתו.
לודוויג ואן בטהובן, יליד בון, היה מן הדמויות החשובות במעבר מן התקופה הקלאסית לרומנטית. במאה ה־19 בלטו גם רוברט שומאן, יוהנס ברהמס, פליקס מנדלסון וריכרד וגנר. וגנר נודע במיוחד בזכות האופרות והדרמות המוזיקליות רחבות ההיקף שלו, ואילו ברהמס כתב סימפוניות, מוזיקה קאמרית, יצירות לפסנתר ומוזיקה קולית.
במאה ה־20 התפתחו בגרמניה כיוונים מוזיקליים שונים מאוד. פאול הינדמית היה מן המלחינים החשובים של המודרניזם הגרמני, קורט וייל שילב בין מוזיקה לתיאטרון וזכור במיוחד משיתוף הפעולה שלו עם ברטולט ברכט, וקרלהיינץ שטוקהאוזן היה מחלוצי המוזיקה האלקטרונית והאוונגרד. קרל אורף התפרסם בעיקר בזכות ״כרמינה בוראנה״.
גם בתחום הקולנוע בולט המלחין הגרמני הנס צימר, שכתב מוזיקה לעשרות סרטים מצליחים. בהגדרות קצרות במיוחד נפוצים שמות כמו בך, באך, ובר, רגר, אורף, וגנר, הנדל ושומן, לצד השמות הארוכים והמוכרים בטהובן, מנדלסון וברהמס.