סגנון באמנות, זרם באמנות
ההגדרה ״סגנון באמנות, זרם באמנות״ מופיעה בתשבצים ובתשחצים, ולעיתים יכולים להתאים לה כמה פתרונות שונים. בעמוד זה ריכזנו את האפשרויות לפי מספר האותיות ומספר המילים, כדי שיהיה קל להתאים את הפתרון למספר המשבצות בתשבץ.
מחפשים פתרון להגדרה נוספת? השתמשו בחלון החיפוש שבתחתית העמוד כדי למצוא אותה במהירות.
פתרונות אפשריים
מידע על ההגדרה
תולדות האמנות מורכבות משורה ארוכה של סגנונות וזרמים, שכל אחד מהם פיתח שפה חזותית ורעיונות משלו. הרנסנס והבארוק נשענו במידה רבה על תיאור המציאות, גוף האדם, פרספקטיבה וקומפוזיציה, ואילו במאה ה־19 הופיעו זרמים כמו רומנטיזם, ריאליזם ואימפרסיוניזם, ששינו בהדרגה את האופן שבו אמנים תיארו טבע, חברה, אור ורגעים חולפים.
בראשית המאה ה־20 התרחשו שינויים דרמטיים במיוחד. הקוביזם פירק עצמים לצורות גאומטריות ולנקודות מבט שונות, הפוביזם התאפיין בשימוש נועז בצבע, הפוטוריזם ביקש לבטא תנועה ומהירות, והאקספרסיוניזם העדיף ביטוי רגשי על פני תיאור מציאותי. הדאדא ערער במכוון על מוסכמות האמנות, ואילו הסוריאליזם פנה אל חלומות, דמיון ותת־המודע.
זרמים מאוחרים יותר הרחיבו עוד יותר את גבולות היצירה. פופ ארט שילב דימויים מתרבות הצריכה, הפרסום והתקשורת; אופ ארט השתמש באשליות אופטיות; מינימליזם צמצם את היצירה לצורות, חומרים ומבנים בסיסיים; ואמנות מופשטת ויתרה במקרים רבים על תיאור ישיר של עצמים מן העולם הממשי.
ההבחנה בין ״סגנון״ לבין ״זרם״ אינה תמיד חדה. בארוק וגותיקה, למשל, הם סגנונות רחבים שהתקיימו בכמה תחומי אמנות, בעוד דאדא או פוטוריזם היו תנועות אמנותיות בעלות מניפסטים ורעיונות מוגדרים. לכן להגדרה כללית כזו יכולים להתאים שמות רבים מאוד, בהתאם למספר האותיות.