מחזמר וסרט אמריקאי
ההגדרה ״מחזמר וסרט אמריקאי״ מופיעה בתשבצים ובתשחצים, ולעיתים יכולים להתאים לה כמה פתרונות שונים. בעמוד זה ריכזנו את האפשרויות לפי מספר האותיות ומספר המילים, כדי שיהיה קל להתאים את הפתרון למספר המשבצות בתשבץ.
מחפשים פתרון להגדרה נוספת? השתמשו בחלון החיפוש שבתחתית העמוד כדי למצוא אותה במהירות.
פתרונות אפשריים
מידע על ההגדרה
הקשר בין הקולנוע האמריקאי למחזות הזמר של ברודוויי נמשך כבר כמעט מראשיתו של הקולנוע המדבר. לעיתים המחזמר הגיע ראשון והפך לאחר הצלחתו לסרט, כפי שקרה עם יצירות קלאסיות כמו "סיפור הפרברים", "צלילי המוזיקה", "גבירתי הנאווה", "כנר על הגג" ו"מצחיקונת". במקרים אחרים התהליך היה הפוך: סרט מצליח עובד מאוחר יותר למחזמר בימתי, כפי שקרה עם "מלצרית", "רוקי", "שרק", "מלך האריות" ו"לא רק בלונדינית".
כמה מהעיבודים הקולנועיים הפכו ליצירות מפורסמות בזכות עצמן. "סיפור הפרברים", המבוסס על המחזמר של לאונרד ברנשטיין, סטיבן סונדהיים וארתור לורנטס, עובד לסרט ב-1961 ושוב ב-2021. "גבירתי הנאווה" הגיעה למסך ב-1964 בכיכובה של אודרי הפבורן, ו"צלילי המוזיקה" מ-1965 הפך לאחד הסרטים המזוהים ביותר עם ז'אנר המחזמר. גם "כנר על הגג", שהחל את דרכו בברודוויי, זכה לעיבוד קולנועי מפורסם בכיכובו של חיים טופול.
דוגמאות מאוחרות יותר ממחישות כיצד הגבול בין הוליווד לברודוויי נע לשני הכיוונים. "היירספריי" החל כסרט של ג'ון ווטרס, הפך למחזמר מצליח ולאחר מכן עובד שוב לסרט מוזיקלי; "המפיקים" של מל ברוקס עבר מסרט לקומדיה מוזיקלית בימתית וחזרה לקולנוע; ואילו "מרשעת", שהתפרסם במשך שנים כמחזמר מצליח במיוחד, הגיע גם למסך הגדול. לכן אותה כותרת יכולה להיות מזוהה בתקופות שונות קודם עם הבמה או קודם עם הקולנוע.
לא כל סרט מוזיקלי אמריקאי מתאים להגדרה. כדי ששם ייכלל כאן צריכה להיות יצירה מוכרת גם כמחזמר בימתי וגם כסרט, ולא די בכך שבסרט עצמו יש שירים וריקודים. מסיבה זו הרשימה מתמקדת ביצירות שלהן גרסאות מוכרות בשני המדיומים.