מחזמר אמריקאי
ההגדרה ״מחזמר אמריקאי״ מופיעה בתשבצים ובתשחצים, ולעיתים יכולים להתאים לה כמה פתרונות שונים. בעמוד זה ריכזנו את האפשרויות לפי מספר האותיות ומספר המילים, כדי שיהיה קל להתאים את הפתרון למספר המשבצות בתשבץ.
מחפשים פתרון להגדרה נוספת? השתמשו בחלון החיפוש שבתחתית העמוד כדי למצוא אותה במהירות.
פתרונות אפשריים
מידע על ההגדרה
המחזמר האמריקאי מזוהה בראש ובראשונה עם ברודוויי בניו יורק, שהפכה במהלך המאה ה־20 למרכז עולמי של תיאטרון מוזיקלי. כמה מהיצירות הקלאסיות ביותר של הז'אנר נוצרו בידי צמדים כמו ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין, שאחראים למחזות זמר ובהם "אוקלהומה!", "קרוסלה", "המלך ואני" ו"צלילי המוזיקה". יצירות אלה שילבו את השירים והריקודים בתוך העלילה באופן שהשפיע מאוד על התפתחות המחזמר המודרני.
בעשורים הבאים התרחב הסגנון מאוד. "סיפור הפרברים" שילב מוזיקה של ליאונרד ברנשטיין עם עיבוד מודרני ל"רומיאו ויוליה"; "כנר על הגג" הביא לבמה את סיפורי טוביה החולב של שלום עליכם; "שיער" הפך לסמל של תרבות הנגד של שנות השישים; ו"שיקגו" הציג עולם ציני של פשע, פרסום ובידור. מחזות זמר כמו "גריז", "אנני", "קברט" ו"שורת המקהלה" הפכו גם הם לקלאסיקות אמריקאיות שזכו לאינספור הפקות מחודשות.
גם המחזמר האמריקאי המודרני ממשיך להשתנות. "רנט" שילב מוזיקת רוק וסיפור על צעירים בניו יורק של שנות התשעים, "המפיקים" של מל ברוקס הפך קומדיה קולנועית למחזמר מצליח, ו"מרשעת" מספר מחדש את עולם "הקוסם מארץ עוץ" מנקודת מבטן של המכשפות. "המילטון" של לין־מנואל מירנדה הרחיב עוד יותר את גבולות הז'אנר באמצעות שילוב של היפ־הופ, וסגנונות מוזיקליים נוספים בסיפורו של אלכסנדר המילטון.
חשוב להבדיל בין מחזמר אמריקאי לבין מחזמר שפשוט הצליח בברודוויי. ברודוויי מארחת גם יצירות שנוצרו מחוץ לארצות הברית, ולכן מחזות זמר מפורסמים כמו "קאטס", "עלובי החיים" ו"פנטום האופרה" אינם נכללים כאן כפתרונות, אף שהם מזוהים מאוד עם עולם התיאטרון המוזיקלי בניו יורק.