מאכל הודי
ההגדרה ״מאכל הודי״ מופיעה בתשבצים ובתשחצים, ולעיתים יכולים להתאים לה כמה פתרונות שונים. בעמוד זה ריכזנו את האפשרויות לפי מספר האותיות ומספר המילים, כדי שיהיה קל להתאים את הפתרון למספר המשבצות בתשבץ.
מחפשים פתרון להגדרה נוספת? השתמשו בחלון החיפוש שבתחתית העמוד כדי למצוא אותה במהירות.
פתרונות אפשריים
מידע על ההגדרה
המטבח ההודי אינו מטבח אחיד אלא אוסף עצום של מסורות אזוריות. בצפון הודו נפוצים לחמים שטוחים כמו נאן, רוטי וצ'פאטי, לצד מנות המבוססות על קטניות, ירקות וגבינת פניר. בדרום הודו אורז וקטניות ממלאים תפקיד מרכזי במיוחד, ומהם מכינים בין השאר דוסה – חביתית דקה ומותססת – ואידלי, כופתאות מאודות ורכות.
דאל הוא שם רחב לתבשילים המבוססים על קטניות, והוא גם אחד הפתרונות הקצרים והמוכרים להגדרה. ביריאני היא מנת אורז מתובלת שלה גרסאות רבות ברחבי תת־היבשת, ואילו סמוסה היא כיסון מטוגן או אפוי שממולא בדרך כלל בתערובת מתובלת של תפוחי אדמה, אפונה ומרכיבים נוספים. פקורה היא משפחה של ירקות או מרכיבים אחרים המצופים בבלילה ומטוגנים.
כמה שמות שמזוהים עם המטבח ההודי אינם מנה אחת מוגדרת. קארי, למשל, הוא שם מערבי רחב למגוון תבשילים מתובלים, ולא מתכון הודי יחיד. גם "טנדורי" מתאר בעיקר שיטת הכנה בתנור טנדור, ומכאן שמות כמו עוף טנדורי. טאלי הוא למעשה אופן הגשה: ארוחה המורכבת ממספר מנות קטנות המוגשות יחד על מגש.
המטבח ההודי כולל גם עולם גדול של מאכלי רחוב ומתוקים. פאני פורי מורכב מכדורים חלולים ופריכים הממולאים ומוגשים עם מים מתובלים; גולאב ג'אמון הוא קינוח של כדורים מתוקים הטבולים בסירופ; וקולפי הוא קינוח חלבי קפוא, צפוף ועשיר יותר מגלידה מערבית טיפוסית. מגוון כזה משקף את ההבדלים הגדולים בין אזורי הודו, הדתות, האקלים וחומרי הגלם המקומיים.